יום ספורט 2010

יום הספורט 2010 בירושלים היה מדהים כקודמיו.

החברה לא רצו לעזוב את ספסל הלימודים אך אחרי שהזכרנו להם את ההנאה שחוו בטיולים האחרונים הם הסכימו לעשות את דרכם לדשא.

העובדים הסוציאלים ניצלו את ההזדמנות כדי לקבל בברכה את התלמידים החדשים שלא כל כך מכירים ומוכרים. הם העבירו לנו מספר משחקי חברה של שמות וגילאים. היה נפלא לראות את הפירגון ההדדי בין התלמידים.

אחרי המשחקים הגענו לדבר החשוב באמת - הכדורגל!
הרב יוסף והרב יצחק שוב הוכיחו שהם בכמה רמות מעל כל השאר למרות שעלי לציין לשבח את אריאל העובד הסוציאלי שבלט מהשאר. בין התלמידים הבריקו במיוחד השוערים שעמדו איתנים בשער ומנעו גולים בטוחים תוך הקרבה גדולה.

אחרי המשחק ניגשנו לפריסה המסורתית.

בגטים ופיתות עם חומוס, נקניקים, סלטים, חמוצים ושתיה.

את היום סיימנו, כצפוי, שרועים על הדשא באפיסות כוחות ובבטן מלאה. עם מצברים מלאים ודיבוק חברים נהדר.

English Speakers Program

After a very long time we finally took the plunge and opened an English speakers track. It was very hard for me to turn people away from the program, but language is the most basic tools that we need for rehabilitation and integration.

Finally, we decided to go for it. We took the amazing Rabbi Barry Rosen as the leader of the group. He sits with the students lifts them up and gives them hope. There are not enough words to describe his dedication and level of caring, and he is showing amazing results.

People who we thought were mute, are speaking. People who we thought did not believe in their ability to get up in the morning and keep a schedule are doing the unbelievable.

Thank you Rabbi and good luck to us all.

שנה ברמת גן

בימים אלו אנחנו חוגגים שנה לבית המדרש ברמת גן. בשבועיים האלו, בין התאריך העברי ללועזי אנחנו מציינים ציון דרך מדהים. אני חייב לומר שאנחנו בדרך הנכונה. הצוות מדהים, הצד המקצועי והצד התורני עובדים יד ביד. עובדים סוציאלים שמדברים כרבנים ורבנים כעובדים סוציאלים, ותלמידים כבריאים ושווים. באמת הצלחנו לשבור את הסטיגמה העצמית של הרבה מהתלמידים והם מפנימים את העובדה שהם יכולים והם יצליחו בכל אשר ירצו.
משה צ'רני הצטרך לצוות לפני כחודש והצליח להוציא לפועל את התיאוריות. ארבעה מהתלמידים מצאו תעסוקה בשבועיים האחרונים: עוזר למלמד, עוזר לגנן (גינה), עובד בסופר, משתלב בישיבה רגילה. והיד עוד נטויה.
תודה תודה לצוות על כל המאמץ, על האחווה ועל האהבה.
אנחנו מצליחים לשנות את העולם - ברוך השם...