יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

יום ספורט

יצאנו היום ליום ספורט בגן סאקר.
זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים פעילות כזאת ואני חייב להודות לרב יוסף פלאבני על היוזמה.

התחלנו את היום בשיעור בבית המדרש ובשעה 10:30 יצאנו לדרכנו לגן סאקר. הלכנו דרך עמק המצלבה על לפארק - כ25 דקות. כשהגענו, הוצאנו את הכדורגל. אחד מהתלמידים הפגין את כוחו בבעיטה לגובה אך לרוע מזלנו נתקע הכדורגל בעץ. בלית ברירה הוצאנו את הכדורסל וניסינו להוריד את הכדור. זרקנו וזרקנו, ניסינו גם לבעוט עד שסוף סוף, אחרי כ 15 דקות... נתקע גם הכדור השני במרומי העץ.


מכיוון שאזלו לנו הכדורים, והעץ היה גבוה מדי לטיפוס, קפצנו, אחזנו בענף והתחלנו לנענע. כבר חשבנו שזה יהיה יום הספורט אך בסייעתא דשמיא וחסדי שמים נפלו שני הכדורים, כפירות בשלים ויכלנו להתחיל במשחקים.
התפצלנו לקבוצות, עם הרבנים בקבוצה אחת ותלמידים בקבוצה השניה. הרבנים הפגינו שליטה מדהימה ויכולות מקצועיות ממש והצליחו לנצח את כל הקבוצות שעלו נגדם. בד בבד שיחקנו גם בצלחת מעופפת בצד, ועודד הציג מהלכים מפתיעים. בסוף היום שילבנו גם תחרות ריצה וגילינו כשרונות נחבאים אצל התלמידים.


את פרק הספורט חתמנו בארוחה מדהימה עם באגטים, סלטים, המבורגרים וצ'יפס.לאחר הארוחה הדשנה









עלינו בקושי רב (שרירים תפוסים וכרס מלאה) אל ציון האדמור מזוועהיל שנמצא בבית קברות נסתר בין גן סאקר לבית המשפט העליון במה שהיה מחצבת הכפר שיח באדר התפללנו שם מנחה ותפילות פרטיות בציון של הצדיק. היה יום מרגש ואנחנו לא יכולים לחכות ועשות עוד יום כמו זה.

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

סניף מרכז

חברים יקרים,

היום הוא יום נפלא. היום הוא נקודת ציון חשובה לתוכניתנו כי היום פתחנו את הסניף השני של בית המדרש. מההתחלה הצנועה, לפני כשנה וחצי, עם ששה תלמידים, עם רצון לעשות דבר שלא נעשה בעבר, ביום זה ספרנו כ30 תלמידים בירושלים וקבוצת ליבה של 8 תלמידים בסניף החדש שלנו באזור המרכז. היום, היה לי את הכבוד לשבת באוטובוס (קו 400) ליד אחד מתלמידינו הותיקים. האזנתי לתוכניותיו להצטרף למכון כושר, ולתוכניתו / מאווייו לפתוח עסק עצמאי. קרנתי מאושר למשמע תודתו לצוות בית המדרש שלא הרים ידיים ועזר לו למצוא את הכוח להוציא את הפוטנציאל שלו אל הפועל. כשסיפר לי שהוא קם כל בוקר לתפילה במניין, התמלאתי בסיפוק בזכרי את אותו תלמיד שנכנס לבית המדרש לפני כשנה והיה צריך להתמודד כל בוקר עם הקושי לקום מהמיטה ולצאת מהבית. אתם יכולים לנחש כי נסיעה זו הייתה כזריקת אדרנלין בשבילי בדרכי המטפורית והמוחשית ליעד חדש בו אנו מתפללים להצליח ולהביא עוד תקווה לאנשים.

אסיים בהודאה לכם, השותפים שלנו במיזם חדשני זה, אנחנו השליחים שלכם. אני מודה על תמיכתכם, הכספית והרגשית. אם אתם מכירים עוד אנשים שירצו להצטרף אלינו בפרויקט נכבד זה, אנא הפנו אותם אלי. http://www.shafyativ.com/shafyativ/Intro_HEBREW.html